פימוזיס ברוב המקרים אינו נחשב פתולוגי, אך הוא יכול להפוך לכזה אם הוא ממשיך לאחר גיל 5 שנים. היום אנחנו מסבירים מה זה, איך זה בא לידי ביטוי ואיך לפתור את זה.
זה נקרא פימוזיס וזה א היצרות של העורלה, או דש העור המכסה את קצה הפין. מבחינה פיזיולוגית, בשנים הראשונות לחיים, אצל 90% מהילדים, השינוי האנטומי הזה 'נפתר' באופן ספונטני.
עם זאת, יכול לקרות שהבעיה נמשכת לאורך השנים או להופיע בבגרות, ולגרום לצריבה בעת מתן שתן, לכאבים בזמן קיום יחסי מין ולסיכון מוגבר לפתח זיהומים, עם השפעה שלילית על איכות החיים.
כדי למנוע את זה, זה חשוב מהאי הנוחות הראשונה לסמוך על המומחה אשר, לאחר שקבע את היקף הבעיה, יחליט על הטיפול המתאים ביותר לפתור אותה ויחליט אם להתערב בניתוח.
פימוזיס: פיזיולוגי או פתולוגי?
המכונה גם 'הצרה מקדימה', מה שנקרא פימוזיס הוא שינוי באנטומיה של העורלה, כלומר של השכבה הרירית המקיפה את קצה הפין או העטרה. הצמצום הזה מונע החלקה נכונה של העורלה על העטרה.
בשנים הראשונות לחייו, מצב זה הוא ייחוד של המורפולוגיה האנטומית של איברי המין הגברי ובאופן כללי נוטה להיעלם באופן ספונטני לאחר גיל 5 שנים. מסיבה זו, פימוזיס אינו נחשב לפתולוגיה בפני עצמה.
עם זאת, אם המצב נמשך, מופיע בבגרות או אינו מטופל כראוי, עלולות להיות לכך השלכות חמורות ולגרום לכך השפעה שלילית על איכות החיים של הגברים שנפגעו.
הקטגוריות של פימוזיס
ניתן לסווג את מצב ההיצרות (היצרות) של העורלה לפי מקור הבעיה ולפי ישות/כוח משיכה מאותו הדבר. במקרה הראשון, אנו יכולים לדבר על:
- פימוזיס מולד: קיימת היצרות מלידה, אבל זה בדרך כלל חולף מעצמו בסביבות גיל 5. עם זאת, אם זה נמשך, זה יכול לגרום לאי נוחות וסיבוכים.
- פימוזיס נרכש: מצב ההיצרות מציג בבגרות, בשל של זיהומי עטרה שגורמות לצלקות שנדבקות לעורלה. במקרים אלו, הטלת שתן, זקפה וקיום יחסי מין אינם נוחים או כואבים. פימוזיס נרכש עשוי גם להיות תלוי טְרַאוּמָה בגלל מה שנקרא התעמלות קדם-פיטאלית, או מתמרוני החלקה של עור העורלה המבוצעים לפעמים בצורה לא נכונה.
מצד שני, בהתאם להיקף ההתכווצות, הוא מובחן ב:
- פימוזיס חלקי: ה העטרה חשופה חלקית וזה קורה בדרך כלל במהלך הזקפה. מצב זה עלול להתפתח לפראפימוזיס או "תשנק גלנס": העורלה נסוגה אך אז נשארת "תקועה ומגולגלת" מתחת לעטרה.
- פימוזיס חזק: היצרות העורלה היא מוחלטת ואי אפשר לגלות את העטרה. בנוסף לגרימת תסמינים עזים יותר, מצב זה יוצר גם מבוכה ואי נוחות רבה אצל גברים, כמו שאינו מאפשר זקיפה של הפין.
תסמינים
En ילדים , פימוזיס יכול לגרום אי נוחות מסוימת בעת מתן שתן. בדרך כלל מגיל ההתבגרות בדרך כלל מופיעים תסמינים עזים יותר אשר, בצורות החמורות ביותר, הם:
- דיסוריה (קושי במתן שתן);
- כאב במהלך זקפה;
- קשיים ביחסים מיניים.
סיבוך שכיח נוסף של פימוזיס הוא התרחשות של זיהומים, הקלה על ידי סטגנציה של smegma (הצטברות דביקה ולבנבנה של הפרשות המיוצרות על ידי איברי המין הזכריים) והשתן. השכיחים ביותר הם:
- balanoposthitis;
- balanitis בצורה חריפה.
גם העורלה מופיעה כואב, לפעמים מגרד ואדום. לבסוף, פעמים רבות מבשר השופכה (חור שדרכו יוצאים שתן וזרע) א הפרשה צהובה שגורם לגירוי.
אִבחוּן
כדי לאשר כי פימוזיס הוא פתולוגי, יש צורך לחכות שהילד יהיה בן 5. אם ההיצרות הקדמית לא נפתרה באופן ספונטני, היא חיונית לבקש התייעצות עם רופא הילדים.
בדיקות אינסטרומנטליות אינן הכרחיות לאבחון, אלא א סריקה פיזי על ידי הרופא. עם זאת, במקרה של פימוזיס נרכשת עם צריבה במתן שתן, המומחה עשוי להזמין בדיקת שתן כדי לזהות עקבות של זיהום בשופכה או בשלפוחית השתן.
הטיפול
בהמלצת המומחה, ניתן לטפל במקרים קלים בטיפולים מקומיים עם משחות על בסיס קורטיזון (לדוגמה betamethasone), שימושי במיוחד בילדים, להגברת גמישות העור.
אפשר גם לעשות אותם תרגילי התעמלות מקדימה, עם תנועות עדינות שנועדו לחשוף את העטרה. עם זאת, חשוב שתמרונים אלו יבוצעו בהתאם להוראות הרופא שכן כפי שציינו קודם, אם לא יבוצעו כהלכה, הם עלולים אף להחמיר את המצב.
במקרה של פימוזה צרה או כזו הכרוכה בשינוי ברור במתן שתן, המומחה עשוי להחליט להתערב כירורגית עם ברית מילה.
ברית מילה
הטכניקה הנפוצה ביותר לפתרון פימוזיס חמורה היא ברית מילה, פעולה המורכבת מ הסרת העורלה.
זהו הליך המבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית בילדים ובמקום במבוגרים ומבוסס על שימוש בתפרים בחומר נספג, אשר יתמוסס באופן ספונטני תוך מספר ימים.
ברית מילה מתגלה כהתערבות היעילה ביותר מכיוון:
- לאפשר החלמה מהירה מתפקודי מערכת איברי המין (מתן שתן סדיר מיד לאחר ההליך וחידוש יחסי מין לאחר מספר שבועות);
- מרמז על א סיכון נמוך יותר לזיהומים באזור איברי המין.