ככל שחלפו השנים, ה סיכויי הריון מופחתים במידה ניכרת. עם זאת, נשים רבות בוחרות להמתין אחרי גיל 35 לפני שמנסות להביא ילד לעולם. זה מעלה שאלות חשובות: אילו יתרונות מרוויחים בהמתנה ומהם הסיכונים הכרוכים בדחיית האמהות?
ההקשר של האמהות המאוחרת
במהלך העשורים האחרונים, עלתה משמעותית הנטייה לדחות את האמהות. הסיבות להחלטה זו הן בעיקרן מקצועיות וחברתיות, שכן נשים רבות מנסות לעמוד ביעדים מקצועיים לפני היציאה לאמהות. לדברי ד"ר סנדרה מיאסניק, מומחית ברפואת רבייה ב-CEGYR (המרכז ללימודי גינקולוגיה ורבייה), "נפוץ שנשים בסוף שנות השלושים לחייהן חוו את ההריון הראשון שלהן".
תופעה זו באה לידי ביטוי בעלייה במספר הנשים המחליטות להביא ילד ראשון לאחר גיל 35.. עם זאת, הסיכון העיקרי שעומדות בפני נשים אלו הוא ירידה בפוריות, שכן לאחר גיל 35, וברור יותר בגיל 40, כמות ואיכות הביציות יורדת באופן דרסטי.
מתי לפנות למומחה רבייה?
זוגות רבים הולכים לעתים קרובות למומחה לאחר שניסו ללא הצלחה להיכנס להריון במשך זמן מה. לדברי ד"ר מיאסניק, אתה יכול בדרך כלל להתחיל לדבר על אי פוריות אם לאחר 12 חודשים של ניסיון לא הצלחת להרות. עם זאת, לנשים מגיל 35 ומעלה, מומלץ לפנות לעזרה רפואית לאחר 6 חודשים של ניסיון ללא הצלחה.
גורמים אחרים הם יכולים גם למלא תפקיד בצורך להתייעץ עם מומחה הרבה יותר מוקדם, כגון מחלות ידועות המשפיעות על הפוריות, או בעיות רבייה של כל אחד מבני הזוג.
שיטות הפריה בסיוע
מאז הושגה הלידה הראשונה עם רבייה בסיוע ב-1978, טכניקות וטיפולים להפריה הם התקדמו והשתפרו. הליכים אלו, בהתאם למורכבות המקרה, ניתנים לסווג לשיטות ברמת מורכבות נמוכה או גבוהה, המציעות אפשרויות שונות לזוגות המתקשים להרות.
טיפולים במורכבות נמוכה
ההליך הנפוץ ביותר בתוך שיטות המורכבות הנמוכה הוא הזרעה תוך רחמית (IUI), טיפול המורכב מהפקדת זרע משופר בתוך רחמה של האישה ברגע המדויק של הביוץ. הליך זה מלווה בדרך כלל בא גירוי שחלתי, כדי להגדיל את מספר הביצים הזמינות.
טיפולים מורכבים ביותר: IVF ו-ICSI
כאשר שיטות מורכבות נמוכה אינן מספיקות, המדע מציע חלופות כגון הפריה חוץ גופית (הפריה חוץ גופית) o הזרקת זרע תוך ציטופלזמית (ICSI). במקרים אלו הביציות מופרות במעבדה והעוברים המתקבלים מועברים לרחם. בדרך כלל, שניים עד שלושה עוברים מועברים כדי להגדיל את הסיכוי להצלחה.
תרומת ביצית כחלופה
עבור חלק מהנשים, האפשרות הטובה ביותר תהיה לבחור א תרומת ביצית. טיפול זה שימושי במיוחד בנשים שיש להן תגובה נמוכה לגירוי השחלתי. ביציות שנתרמו בדרך כלל מגיעות מנשים צעירות יותר, מה שמגדיל את סיכויי ההצלחה ומבטיח איכות ביציות טובה יותר.
בדרך זו, המטופלות יכולות לחוות הריון, לידה והנקה, מה שמציע א חלופה רגשית ופיזית לאימוץ, המאפשרת לאם חווית אימהות מלאה.
גורמים רגשיים: תפקיד הרופא
התמודדות עם אי פוריות היא אתגר פיזי ורגשי כאחד. העובדה שזוג זקוק לסיוע של איש מקצוע כדי להרות עלולה לגרום לייסורים ולחץ. לדברי ד"ר מיאסניק, חיוני שהרופא יתמקד לא רק בהיבטים האורגניים, אלא גם בהיבטים הרגשיים.
מערכת היחסים עם הרופא חורגת בדרך כלל מעבר לתהליך הרבייה בסיוע, שכן במקרים רבים, הקשר נשאר גם לאחר הלידה, כאשר הרופאים מקבלים ביקורים או תמונות של תינוקות שנולדו לאחר טיפולים.
תמיכה רגשית מהרופא והסביבה היא המפתח כדי שלזוגות תהיה חוויה נסבלת יותר ופחות מלחיצה לאורך כל התהליך, בין אם הם מצליחים להגיע להריון בניסיונות הראשונים ובין אם לאו.
השלכות ביולוגיות של הזדקנות הרבייה
ככל שנשים מתבגרות, כושר הרבייה שלהן פוחת, משהו שמכונה הזדקנות רבייה. מגיל 35, הרזרבה השחלתית של האישה מתחילה לרדת במהירות, ומפחיתה גם את כמות הביציות וגם את איכותן. תהליך זה הוא בלתי הפיך וקשור למספר גורמים ביולוגיים, כמו ירידה באיכות ה-DNA בביצים ושכיחות גבוהה יותר של מומים גנטיים.
בנוסף לאי פוריות, הסיכונים של הפלות ספונטניות והפרעות כרומוזומליות, כגון תסמונת דאון, גדלות במידה ניכרת לאחר גיל 35.
הזדקנות השחלות משפיעה גם על איכות רירית הרחם, מה שעלול להקשות על השתלת עוברים ולהגביר את הסיכון לסיבוכים במהלך ההריון, כגון יתר לחץ דם הריון וסוכרת.
שימור פוריות: אפשרות מוקדמת
בהתחשב בהשפעה שיש לגיל על הפוריות, אחת השיטות המומלצות ביותר לנשים המעוניינות לדחות את האמהות היא שימור פוריות. הטכניקה הנפוצה ביותר למטרה זו היא ויטריציית ביציות, הליך המאפשר לשמור את הביציות במצב טוב עד שהאישה מחליטה להשתמש בהן.
האידיאל הוא לבצע טכניקה זו לפני גיל 35, שכן מגיל זה ואילך נפגעת כמות ואיכות הביציות. כדי להבטיח הצלחה, מומלץ להקפיא בין 12 ל-20 ביציות, מה שמציע סיכויים גדולים יותר להריון בעתיד.
להפוך לאם אחרי גיל 40: סיכונים נוספים
כניסה להריון בגיל 40 ומעלה זה אפשרי, אבל הסיכונים גדלים במידה ניכרת. הסיכוי להיכנס להריון עם הביציות שלך פוחת באופן דרסטי, והסיכונים ללדת תינוק עם הפרעות כרומוזומליות גדלים.
לביציות שנותרו בגיל זה יש לרוב פגמים גנטיים שעלולים להוביל לסיבוכים הן לאם והן לעובר. סיכונים נוספים כוללים:
- סבירות גדולה יותר ל מסירה מוקדמת.
- סיכונים גבוהים יותר של סוכרת הריון y יתר לחץ דם.
- שיעור גבוה יותר של הפלות ספונטניות.
- סיכונים לחריגות כגון תסמונת דאון.
למרות הסיכונים הללו, נשים רבות בוחרות באימהות מאוחרת הודות להתקדמות ברפואת הרבייה וכנראה ליציבות כלכלית ורגשית רבה יותר.
המידע מצביע על כך שלמרות שהסיכונים עולים עם הגיל, יותר ויותר נשים בוחרות להפוך לאמהות בגילאים מבוגרים יותר, ונהנות מתמיכה רפואית ופסיכולוגית חזקה המסייעת להן בכל שלב בתהליך.